קורונה שיק

קורונה קורונה קורונה, יש ימים שאני לא יכולה לשמוע יותר את שם הוירוס החדש. בגדול? מיצינו? הוא? טרם!!! מה שמעמיד אותנו בהתרגלות למצב החדש. האם המצב החדש כזה נורא? כרגע כן, אבל אין ספק שנתרגל איליו. חייבת לציין שלמרות שהודיעו כי ב 14.6.20 יוסרו המגבלות על החתונות, אני מאמינה שזה רחוק מלהתקיים. האם נשמע הגיוני שיהיו 400 מוזמנים, עם מסיכות על הפנים ומרוחקים ושומרים מרחק של שני מטרים? בחלומות הלילה. זה פשוט לא יקרה בעיקר כי רוב המוזמנים יפחדו להגיע, אבל אם אקפוץ מדרגה אחת אחורה , כאחת שעובדת בתחום כבר מעל לחמש עשרה שנה, אני לא רואה שום מצב שנחזור למגה החתונות הללו. הזוגות מרגישים כמו במירוץ עכברים, מתחתנים זמנית עם חלום מיוחל להתחתן בגדול מה שנקרא. ייתכן שתמו הימים הללו, בטח לשנה הקרובה, אני עם עצמי החלטתי ששנת 2020 מחנכת אותנו להתלבש אחרת ולתכנן אחרת. מה שנקרא, כל האופציות חייבות להישאר פתוחות ואותנו לקבל את המצב. בלי להתבאס ובלי להתחתן פעמיים. אז מה כן הגיוני שיהיה? חתונות עד 100 איש, גג 200. זה הזמן לצמצם. תכלס ברוב החתונות עם מעל 300 מוזמנים החתן והכלה מכירים אולי חצי. אולי זה הזמן לחשוב על תרבות חדשה שלא תעקוץ לכולם את הכיס, שאנשים לא יהיו בחרדה לקבל הזמנה לחתונה מהבן של של… אולי זה הזמן להכין רשימת מוזמנים אמיתית עם מי שבאמת חשוב לכם, לזוג להזמין ולא בהכרח להורים שתוקעים קנסות לחברים שלהם. הקורונה מחנכת אותנו להתנהג קצת אחרת. ההמלצות שלי, אל תחתמו על חוזים לא הגיוניים, אני רואה אנשים כיום נאבקים עם אולמות וכספים ומקדמות שתקועות. גם שאתם סוגרים חוזה בימינו תרשמו את כל האופציות בחוזה, מה יהיה אם יהיו 50 מוזמנים, מאה או ארבע מאות. ממש כמו שאברהם חיפש צדיק אחד בסדום… אז אל תדחו, תתחתנו ותעשו את זה פעם אחת. לא פעמיים. שלכם באהבה זו שמתרגלת גם לצלם אחרת. 


חתונה בצל קורונה

בחלומות הכי הזויים שלי לא ראיתי את התסריט הזה מתרחש, בעסק שהוא כולו קירוב חברתי צריך לחוות עכשיו בדיוק את ההפך, עם כל ההקלות שינסו לבצע אין שום סיכוי בעולם שנחזור להזיע יחד כרגע אחד על השני, בצפיפות ובכמות. אז מה.. לא נתחתן? ניתן לקורונה לנצח אותנו? לנצח את ההתרבות של המין האנושי. חלילה. אז כמו בכל משבר, בתחילה אנחנו קצת בהלם.. ואז כבר קצת מתרגלים.. ואז אולי המצב יראה לנו קצת פחות נורא ואולי אפילו נלמד להנות ממנו (משפט רווח היום בכל בית, אני עוד מנסה להבין אותו בעצמי). מכל מקום הגיע הזמן לשינוי קטן, אולי צנוע יותר, אולי בהרכב משפחתי ואינטימי, אולי עם חלומות חדשים. נולדנו לשמוח ונמשיך לשמוח ולחלום. רגעים מנצחים כאן עבור כל הלקוחות המהממים, המבולבלים וכאלו שיצטרכו להתרגל למצב. ועד החיסון או עד שהדבר המוזר הזה יעלם, בואו נתחתן


מסיבת עיתונאים

מזה כבר כמה שנים שהטלפונים החכמים שלנו יודעים לעשות את העבודה ובכל זאת…. זוגות מתחתנים בוחרים בקפידה את צלמת החתונה שלהם. זה כולל בחירת צלם של שעות מול ההיצע, תיאומים של לוז החתונה, והרבה מחשבה.

אז שעה לפני שהחתונה מתחילה אני תמיד מבקשת שהמשפחה הקרובה תגיע שיהיו לנו כמה שפחות “הפרעות” צד מכל האורחים שזקוקים בדחיפות לחיבוק ונשיקה. אז באמת שמתחילים מוקדם, אבל מה לעשות שמדובר עדיין בקהל ישראלי, שקובעים שעה אבל מחליטים להגיע ברגע האחרון. בכל זאת אני דואגת להעמיד סט צילומים מושקע ומבויים, ולאחר שהצלחתי לכנס את כולם וכולם עומדים ומוכנים למגה תמונה, והריכוז קצר, האבא מעיר, יאללה, כמה שיותר מהר, וכדי להוציא תמונה מושקעת צריך רגע לשים לב שהעניבה עומדת במקום, שכולם מתבוננים כולל האחיין הקטן, ואני מבקשת מהצלם שלי עכשיו לצלם, נעמדת דודה ועוד דוד ועוד בת דודה וכולם רוצים שתהיה את התמונה הזו, האבא שוב מבקש “נו מהר אין לנו סבלנות” אבל מה לעשות שהיום כל פריים מלווה במסיבת עיתונאים. אז קודם הדודה מצלמת, ואז הדוד ואז המשפחה חושבת שהיא כבר הצטלמה, אבל לא במקום הנכון. אז קהל יקר, הזוג שכבר החל את הצילומים שלו סביב 2 בצהריים רק רוצה לעשות את הסשן הזה ולהתפנות לשאר הדברים, יש מצב שיום אחד תפסיקו לצלם איתנו? ותתנו לנו את הבמה 

Using Format