החתונה והקורונה

היום ה 28.6.20 תדון הממשלה בהקטנה ובצמצום משתתפי החתונה מכמות של 250 איש ל 150. נשמע מבלבל? נשמע מבאס? אין מה לעשות. עד שלא ימצא חיסון נמשיך לנוע ולשחק עם כמויות המוזמנים.. אז איך באמת אפשר להגיע למעט נירוונה בתקופה שכל ארבע דקות משהו משתנה? איך אפשר לסגור חתונות עתידיות כשלא יודעים מה יוליד יום

בתקופה כל כך הזוייה, שתשאיר אותנו מעט על קו השפיות אנחנו חייבים לשאול את עצמנו כמה שאלות חשובות: 1. למה אני מתחתן 2. האם כמות המוזמנים תשפיע על השמחה? 3. האם שווה לי לדחות את החתונה לתאריך שאינו ידוע לאיש

אז ראשית מתחתנים כי אוהבים, כי רוצים להמשיך וליצור את דור העתיד. האם זה תלוי בכמות המשתתפים? לא! האם בגלל כמות משתתפים מרובית זה יבטיח לי אחר כך את טיב הנישואים? לא! האם שווה לי להתחתן שהמגפה תסתיים? כן, אבל לכו תדעו מתי היא תגמר וכידוע דור העתיד חייב להמשיך להיווצר

בגלל הבלבול הזה כבר 4 חודשים, מי חשב שזה ימשך עד הקיץ , אופטימים שכמונו, הנה זה נמשך

אז מה עושים עכשיו? בואו נשנה כיוון

ערכו רשימת מוזמנים משפחתית מצומצמת. זה כמו חלום שמתגשם בעולם החתונות והלא נעים לי. אגב גם למי שלכם לא נעים כאילו להזמין, לו לא נעים לא להגיע כי הוא מוזמן. אבל תחשבו על רוב המוזמנים, אלו שלא ממש הכרחיים, אלו שאם תוותרו עליהם השמחה בעינה תשאר. אלו שלא תזמינו וכך תגנו על חייהם


תעשו חישוב מסלול מחדש. עד שאין חיסון, הפחיתו התקהלויות


קורונה שיק

קורונה קורונה קורונה, יש ימים שאני לא יכולה לשמוע יותר את שם הוירוס החדש. בגדול? מיצינו? הוא? טרם!!! מה שמעמיד אותנו בהתרגלות למצב החדש. האם המצב החדש כזה נורא? כרגע כן, אבל אין ספק שנתרגל איליו. חייבת לציין שלמרות שהודיעו כי ב 14.6.20 יוסרו המגבלות על החתונות, אני מאמינה שזה רחוק מלהתקיים. האם נשמע הגיוני שיהיו 400 מוזמנים, עם מסיכות על הפנים ומרוחקים ושומרים מרחק של שני מטרים? בחלומות הלילה. זה פשוט לא יקרה בעיקר כי רוב המוזמנים יפחדו להגיע, אבל אם אקפוץ מדרגה אחת אחורה , כאחת שעובדת בתחום כבר מעל לחמש עשרה שנה, אני לא רואה שום מצב שנחזור למגה החתונות הללו. הזוגות מרגישים כמו במירוץ עכברים, מתחתנים זמנית עם חלום מיוחל להתחתן בגדול מה שנקרא. ייתכן שתמו הימים הללו, בטח לשנה הקרובה, אני עם עצמי החלטתי ששנת 2020 מחנכת אותנו להתלבש אחרת ולתכנן אחרת. מה שנקרא, כל האופציות חייבות להישאר פתוחות ואותנו לקבל את המצב. בלי להתבאס ובלי להתחתן פעמיים. אז מה כן הגיוני שיהיה? חתונות עד 100 איש, גג 200. זה הזמן לצמצם. תכלס ברוב החתונות עם מעל 300 מוזמנים החתן והכלה מכירים אולי חצי. אולי זה הזמן לחשוב על תרבות חדשה שלא תעקוץ לכולם את הכיס, שאנשים לא יהיו בחרדה לקבל הזמנה לחתונה מהבן של של… אולי זה הזמן להכין רשימת מוזמנים אמיתית עם מי שבאמת חשוב לכם, לזוג להזמין ולא בהכרח להורים שתוקעים קנסות לחברים שלהם. הקורונה מחנכת אותנו להתנהג קצת אחרת. ההמלצות שלי, אל תחתמו על חוזים לא הגיוניים, אני רואה אנשים כיום נאבקים עם אולמות וכספים ומקדמות שתקועות. גם שאתם סוגרים חוזה בימינו תרשמו את כל האופציות בחוזה, מה יהיה אם יהיו 50 מוזמנים, מאה או ארבע מאות. ממש כמו שאברהם חיפש צדיק אחד בסדום… אז אל תדחו, תתחתנו ותעשו את זה פעם אחת. לא פעמיים. שלכם באהבה זו שמתרגלת גם לצלם אחרת. 


חתונה בצל קורונה

בחלומות הכי הזויים שלי לא ראיתי את התסריט הזה מתרחש, בעסק שהוא כולו קירוב חברתי צריך לחוות עכשיו בדיוק את ההפך, עם כל ההקלות שינסו לבצע אין שום סיכוי בעולם שנחזור להזיע יחד כרגע אחד על השני, בצפיפות ובכמות. אז מה.. לא נתחתן? ניתן לקורונה לנצח אותנו? לנצח את ההתרבות של המין האנושי. חלילה. אז כמו בכל משבר, בתחילה אנחנו קצת בהלם.. ואז כבר קצת מתרגלים.. ואז אולי המצב יראה לנו קצת פחות נורא ואולי אפילו נלמד להנות ממנו (משפט רווח היום בכל בית, אני עוד מנסה להבין אותו בעצמי). מכל מקום הגיע הזמן לשינוי קטן, אולי צנוע יותר, אולי בהרכב משפחתי ואינטימי, אולי עם חלומות חדשים. נולדנו לשמוח ונמשיך לשמוח ולחלום. רגעים מנצחים כאן עבור כל הלקוחות המהממים, המבולבלים וכאלו שיצטרכו להתרגל למצב. ועד החיסון או עד שהדבר המוזר הזה יעלם, בואו נתחתן

Using Format